חברת הביטוח סירבה לשלם: "התאונה התרחשה לפני שהביטוח נכנס לתוקפו"

בית המשפט קבע כי התאריך שנקבע בהצעת הביטוח הוא הקובע ולא התאריך שנכתב בפוליסה. אל אף שהמבוטח לא שילם על החודש בו אירעה התאונה, חברת הביטוח נאלצה לשלם תגמולים בגין אובדן כושר עבודה

משה (שם בדוי) עבד כנהג משאית. ב-31 באוגוסט 2010 חתם משה, באמצעות סוכן הביטוח, על הצעה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה , כאשר תאריך תחילת הביטוח נקבע ליום למחרת, ה-1 בספטמבר. ביטוח זה כלל, בין היתר, פיצוי חודשי עבור אובדן כושר עבודה כנהג משאית ושחרור מתשלום פרמיות. במועד חתימת הצעת הביטוח ניתנה למבטחת הרשאה לחיוב חשבון הבנק בדמי הביטוח. ב-2 בנובמבר הופקה הפוליסה בה נרשם, בניגוד להצעת הביטוח, כי תחילת הכיסוי הביטוחי הינה מ-1 באוקטובר.

למרבה הצער ביום ה-2 בספטמבר היה משה מעורב בתאונת דרכים במסגרת עבודתו, במהלכה נפל מהמשאית בה נהג. כתוצאה מהאירוע סבל משה משבר מרוסק בכף ידו הימנית, אשר מנע ממנו לשוב לעבודתו כנהג משאית למשך חודשים ארוכים. כאשר פנה משה לקבלת תגמולים הוא ניתקל בסירוב מצד המבטחת, והמחלוקת בין הצדדים התגלגלה לפתחו של בית המשפט.

בבית המשפט טענה המבטחת כי בהתאם לפוליסה אשר הנפיקה עבור משה ,הכיסוי הביטוחי חל מה-1 באוקטובר, חודש ימים לאחר אירוע התאונה, ולפיכך התאונה אינה מכוסה בפוליסה. לחיזוק טענתה הפנתה המבטחת לעובדה שהיא גבתה דמי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה החל מחודש אוקטובר בלבד.

פער בין הצעת הביטוח לתוכן הפוליסה

לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות החליט בית המשפט לקבל את התביעה. לפי בית המשפט החלטה זו הגיעה בשל הפער בין הצעת הביטוח לבין תוכן הפוליסה, וזאת לפי שני פרמטרים:

האחד, כאשר התנהגות המבוטח, לרבות שתיקתו, העידה כי הוא קיבל את השינוי בפוליסה ביחס למועד כניסתה לתוקף, לעומת הצעת הביטוח – אז הפוליסה מחייבת. השני, כאשר אין להסיק מהתנהגות המבוטח דבר קבלת השינוי שנכלל בפוליסה לעומת הצעת הביטוח, והמבטח לא העמיד את המבוטח על השינוי, אז עדיפה ההצעה.

מן העדויות עלה כי הפקת הפוליסה נעשתה ב-2 בנובמבר, חודשיים לאחר אירוע התאונה. עד למועד זה, הוא מן הסתם לא ידע על הפער שבינה לבין הצעת הביטוח ביחס למועד כניסת הביטוח לתוקף, ולפיכך לא ניתן לומר כי התנהגותו העידה על הסכמה וקבלה לשינוי בפוליסה.

יתרה מכך, ב-20 בינואר פנה משה, באמצעות סוכן הביטוח, לחברת הביטוח בדרישה לתשלום התגמולים המגיעים לו בעקבות התאונה בהתאם לפוליסה הרלוונטית – כלומר, לא הייתה כל הסכמה מצדו, בהתנהגות או בשתיקה, לשינוי שחל במועד כניסת הפוליסה לתוקף. מעבר לכך, המבטחת לא טענה, ולבטח גם לא הוכיחה, כי היא העמידה את משה על השוני בפוליסה.

העדפת הצעת הביטוח

עו"ד עודד שטרנברג | צילום: יחצ
עו"ד עודד שטרנברג | צילום: יחצ

בהתחשב בנסיבות, בית המשפט קבי כי יש להעדיף במקרה זה את הצעת הביטוח על פני הפוליסה של המבטחת ביחס למועד תחילת הביטוח.

אלא שחברת הביטוח לא אמרה נואש וטענה כי לא גבתה דמי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה לחודש ספטמבר 2010; לטענה זו ביטוי בלשון הצעת הביטוח בה נרשם "ידוע לי שחוזה הביטוח נכנס לתוקפו רק לאחר שהפרמיה הראשונה שולמה ונפרעה במלואה ובכפוף לאמור בתנאי הפוליסה" – עם זאת, בית המשפט החליט לדחות גם טענה זו.

בית המשפט קבע כי במועד חתימת הצעת הביטוח, בתאריך 31 באוגוסט, ניתנה למבטחת הרשאה  לגביית דמי הביטוח מחשבון המעסיק של משה. לפיכך, החל מאותו מועד היה בידי המבטחת הכוח לממש את ההרשאה אשר ניתנה לה באופן חד צדדי, וגם אם היא בחרה  משיקולים שלה שלא לעשות כן, הרי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד באשר למועד כניסת הביטוח לתוקף. כל מסקנה אחרת, מביאה לתוצאה אבסורדית לפיה מועד כניסת הביטוח לתוקף ייקבע על-פי המועד בו יבחר המבטח לגבות את דמי הביטוח, יהיו שיקוליו אשר יהיו,  וזאת בעת שהמבוטח מסתמך על הצעת הביטוח ותחת הרושם כי הוא נהנה מכיסוי ביטוחי.

בסופו של יום חויבה המבטחת לשלם למבוטח תגמולים בסך של למעלה מ-150 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

עו"ד עודד שטרנברג, מתמחה בתביעות ביטוח ובנזיקין , מייעץ גם באתר פרקליטים ומנהל הפורום לתביעות סיעוד

 

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה