חובת הזהירות בנזיקין

הכירו את חשיבותה של חובת הזהירות בדיני הנזיקין בכלל ובמקרי רשלנות רפואית בפרט. עורך הדין עופר סולר מסביר ומביא דוגמאות פסיקה.

עוולת הרשלנות היא אחת העוולות הקבועות בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 והיא מוסדרת בסעיף 35 לפיו:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש ונוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עשה עוולה".

באופן זה קובעת הפקודה כי תקום לאדם אחריות בנזיקין אם הייתה לו החובה לנהוג באופן מסוים באותן נסיבות. חובת הזהירות מורכבת מחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

חובת הזהירות המושגית קובעת כי קיימת למזיק כלפי הניזוק חובת זהירות כללית והיא נבחנת באמצעות מבחן האדם הסביר, קרי האם אדם סביר היה צריך לצפות שייגרם הנזק שנגרם בהיקף שהתרחש כתוצאה מפעולתו או ממעשה שהיה דרוש באותן נסיבות. מבחן זה הוא מבחן אובייקטיבי. כיום נחשבים יחסי רופא מטופל לכאלו שאין חולק על כך שחלה בהם חובת זהירות של הרופא לגבי המטופל.

המבחן הנוסף הבוחן את רמת הזהירות הנדרשת הוא מבחן רמת הסיכון שבו נמדדות החומרה וההסתברות ליצירת הסיכון.

חובת הזהירות הקונקרטית בודקת האם בנסיבות הספציפיות של המקרה המסוים קיימת חובת זהירות בין אותם מזיק וניזוק כלפי התוצאה המזיקה המסוימת.

חובה זו נבדקת בהתאם לאירוע הנטען בכתב התביעה. במקרים של תביעות פיצויים בשל רשלנות רפואית חובת הזהירות הקונקרטית תקום רק אם היה ביכולתו של הרופא לצפות את הנזק ולכן סיכונים שאי אפשר לצפות אותם לא מטילים חובת זהירות קונקרטית.

חובת הזהירות בנזיקין – דוגמא מתוך פסק דין

ת"א 3248/01 יונסי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה – בראשו של התובע התגלה גידול שגרם לו פגיעות שונות הכוללות אובדן ראייה, חסר בהורמונים ונזק לתפקוד הפסיכיאטרי והנוירולוגי שלו.

התובע היה מטופל בהתחלה בקופת חולים כללית ולאחר מכן בבית החולים הדסה והשאלה המרכזית הנה האם היה אפשר לאבחן את הגידול במועד מוקדם יותר והאם הן אחראיות לכך.

כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי מתייחס לחובת הזהירות של הנתבעות כלפי הקובע ומציין כי בין הרופא והמטופל מתקיימים יחסים מיוחדים בהם עליו לקחת בחשבון כי אם לא ינקוט באמצעים הנדרשים אזי המטופל ייפגע ולכן יש לו חובת זהירות מושגית לכל מי שמטופל על ידו.

הוא מציין כי חובת הזהירות המושגית לא מחייבת את קיומה של חובת זהירות קונקרטית אך במקרה זה היו צריכים הרופאים לצפות כי אם לא ינקטו באמצעים הנדרשים אזי ייגרם לתובע נזק.

לדידו הן גם הפרו את חובת הזהירות שכן הם לא התייחסו נכונה לתופעת ריבוי השתן אצל התובע.

בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 316,747 שקלים בשל הפרת חובת הזהירות ובשל רשלנות רפואית כאמור.

עורך דין עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית, מייצג תובעים במקרי רשלנות רפואית ותביעות נזיקין מזה למעלה מ-16 שנים.

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה