חייל משוחרר ששירת כטבח בצה"ל פוטר מבית הקפה – כי לא הצליח להוכיח שהוא "יהודי מספיק"

אם הופלתם בעבודה על רקע דת, לאום או השקפה, בית המשפט והחוק לטובתכם. עם זאת, הם מתחשבים ב"קשיים האובייקטיביים" של מסעדות ובתי קפה כשרים למהדרין

בעשורים האחרונים המחוקק ובתי המשפט בישראל חרטו על דגלם את עקרון השוויון כעקרון יסוד במשפט הישראלי. על פי עיקרון זה אסור להפלות בין אדם לאדם, בין היתר, מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי.

החוק שאמון על שמירת עיקרון השוויון ביחסים שבין עובד למעביד, הינו "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה", אשר מסמיך את בתי הדין לעבודה לפסוק פיצוי משמעותי כנגד מעסיקים המפלים עובדים או מועמדים לעבודה על בסיס מינם, מוצאם, הלאום שלהם, עדתם, דתם וכדומה.

פיצויים בסך 30 אלף שקלים לעובד ערבי שפוטר ממסעדה כשרה למהדרין

עו"ד ליאת תבורי נחשון | צילום: יח"צ
עו"ד ליאת תבורי נחשון | צילום: יח"צ

לאחרונה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תביעה של אזרח ישראלי ממוצא ערבי, אשר התחיל לעבוד כמלצר במסעדה בנמל תל אביב ולה תעודת כשרות למהדרין. בתום המשמרת הראשונה לעבודתו, פוטר העובד, לאחר שמי שקיבלו לעבודה הבין כי הוא אינו יהודי. בית הדין לעבודה פסק לטובת התובע פיצויים בגין אפליה פסולה בסך של 30,000 ש"ח והבהיר כי אפליה מחמת לאום ו/או דת היא תופעה חברתית שלילית ככל אפליה אחרת ויש לשרשה.

עוד נפסק, כי תכלית הפיצוי מכוח החוק היא, בין היתר, עונשית והרתעתית כך שבעת קביעת הפיצוי הראוי יש להביא בחשבון שיקולים הרתעתיים על מנת להגשים את תכלית החוק – להביא למיגור האפליה על רקע לאום ו/או דת. יחד עם זאת, בית הדין שקל לטובת המעסיק את הקשיים האובייקטיביים הקיימים בהעסקת מלצר שאינו יהודי במסעדה כשרה, בשל המגבלות ההלכתיות השונות, (כמו למשל, איסור פתיחת בקבוק יין ואיסור הדלקת אש לבישול), ומתוקף זאת, לא העמיד את סכום הפיצוי על סכום גבוה יותר.

מסורב גיור שהיה טבח במטבח צה"לי כשר, אינו כשר דיו לבית קפה

לאחרונה הגיע למשרדנו מקרה חמור, המעמיד בסימן שאלה את הצדקת התחשבותו של בית הדין לעבודה בקושי האובייקטיבי בהעסקת עובד שאינו יהודי במסעדות או בבתי קפה כשרים, ומעלה את הצורך לקבוע כללים ברורים בנושא.

במקרה זה מדובר באזרח ישראלי שעלה לארץ בשנות ה-90' מאוקראינה, שירת בצבא שירות מלא, בתחילה כלוחם ולאחר מכן כטבח במטבח הכשר של צה"ל, ואשר מעמדו ההלכתי-דתי מוגדר כ"מי שאינו יהודי על-פי ההלכה" או כפי שנהוג לומר "מסורב גיור".

מעמדו הדתי של אותו טבח ושל רבים אחרים כמותו, נובע ממה שמקובל לכנות "משבר הגיור בישראל", אשר מקורו בעלייה ההמונית מקרב קהילות יהודיות בחבר העמים ובאתיופיה, שבהן יש חשד לקיומם של נישואי תערובת, והגעתם לישראל של אזרחים רבים שאינם יהודים על פי ההלכה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתחילת 2013 עמדה כמות חסרי הדת במדינת ישראל על כ-318,000 איש.

עו"ד משה איטח | צילום: יח"צ
עו"ד משה איטח | צילום: יח"צ

אותו עובד עבד כטבח בבית קפה ברשת בתי קפה מוכרת מאוד מספר שנים, עד אשר פוטר מעבודתו לאחר שהמעסיק ביקש מהרבנות תעודת כשרות למהדרין ובתמורה משגיח הכשרות של בית הקפה דרש לפטרו.

בהליך הפיטורים המשפיל שעבר הטבח, הוא נדרש להמציא תעודות המעידות על יהדותו, ולאחר תקופת מה, משהתברר כי הטבח אינו יכול לספק למעסיק מסמכים המעידים על יהדותו, פוטר מעבודתו בבושת פנים, לא לפני שהואשם בהתחזות ליהודי.

צורך חברתי עמוק במניעת אפלייתם של מסורבי גיור

בעקבות המקרה החמור, הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה בגין אפלייתו החמורה של הטבח. אנו מקווים כי הפעם בית הדין לא יתחשב בטענות הקשורות לקושי "האובייקטיבי" בהעסקת עובדים לא יהודים במסעדות כשרות, ויפסוק לטובתו פיצוי ההולם את העלבון וההשפלה הקשים שספג, ולא פחות את הצורך החברתי העמוק במניעת אפלייתם של אזרחים מסורבי גיור.

אין אנו שוללים לחלוטין את מעמדה של ההלכה והרבנות בקביעת הכללים למתן כשרויות לבתי עסק. ואולם, במקרה זה אנו סבורים כי כל גילוי של סבלנות כלפי גישה הגורסת כי יש קושי אובייקטיבי הראוי להתחשבות, בהעסקתם של מסורבי הגיור (במקרה הטוב) או כי הם אינם יכולים לעבוד במסעדות כשרות (במקרה הרע), עלול לפגוע במאות אלפי אזרחים ישראלים המתגוררים לרוב בקרב אוכלוסיות יהודיות ומשתלבים לרוב בבתי עסק יהודים, ולמנוע מהם את הזכות והאפשרות לעבוד בכל עסק המוכר מזון כשר בסביבת מגוריהם או מחוצה לה.

הביאה לדפוס: רונית מורגנשטיין

עו"ד משה איטח, משרד עו"ד תבורי נחשון איטח המתמחה בדיני עבודה ומייעץ גם באתר פרקליטים

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה