סמים את הדברים על שולחן: מתי צריכת סמים נחשבת לעבירה?

אזרחים רבים נוטים לחשוב כי החוק מבחין בין סמים "קלים" ו"קשים". אך האם באמת קיים הבדל ביניהם? ומתי העבירה הופכת מצריכה עצמית לסחר?

עבירות סמים נחשבות לעבירות נפוצות בישראל ומהוות נתח מרכזי מכתבי האישום המוגשים מידי שנה לבתי המשפט. מרבית עבירות הסמים הינן "עבירות חשיפה", כלומר עבירות שעל פי רוב אין עליהן דיווח, והמשטרה חושפת אותן בעצמה לאחר איסוף מודיעין וראיות מספיקות על מנת להביא את החשוד לדין.

עבירות הסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973 והן כוללות סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא ויבוא סמים, אספקת סם, החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שימוש בסמים, הדחת קטינים לשימוש בסמים, החזקת כלים לשימוש בסמים ונתינת סמים לקטינים.

על ההבדל בין סמים "קלים" לסמים "קשים"

בניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור בעניין עבירות סמים, החוק אינו מבחין בין סמים "קלים" ו"קשים". תפיסה זו של הציבור מביאה לעיתים חשודים להודות בעבירה מיד כאשר נתפסו, מתוך מחשבה שמעשה זה יוביל להקלה בענישה, אך למעשה כל צריכה או החזקה של חומר המופיע בפקודת הסמים המסוכנים, הינה עבירה על החוק לכל דבר ועניין.

עם זאת, היות שבמקרים רבים של עבירות סמים הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי קודם, אשר נפגש לראשונה עם זרועות אכיפת החוק, בפסיקה (שלא כמו בחוק "היבש") נחלקים לעיתים הסמים לשני סוגים: קלים – בעיקר מסוג קנאביס על צורותיו שונות; וקשים – סמי הזיות שונים, קוקאין, אופיום, הרואין אקסטזי ודומיהם. ההפרדה ביניהם באה לידי ביטוי בעיקר בנושא הענישה בבתי המשפט, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת בענישה), מביא בית המשפט בחשבון שיקולים כגון: סוג הסם, הכמות שנתפסה, מהות העבירה ונסיבות ביצועה, נסיבות אישיות, עבר פלילי, שיקולי הרתעה, גמול, גמילה וכו'.

היועץ המשפטי לממשלה אף פרסם הנחיות לגבי מדיניות התביעה בנושא אחזקת סמים ושימוש לצריכה עצמית, ובהן נכתב כי "בתפיסת הסם הראשונה אצל אדם נעדר כל תיקים פליליים, כאשר ברור כי מדובר בשימוש עצמי ראשוני…ניתן לסגור את התיק תוך אזהרה שתירשם בגיליון הפלילי: 'נסגר באזהרה מחוסר עניין לציבור למיצוי הדין, כיוון שהמדובר בתפיסת סם ראשונה לשימוש עצמי".

* יש לכם שאלות? הכנסו לפורום משפט פלילי*

 

החזקה ושימוש לעומת סחר

לעומת זאת, קיים הבדל מהותי בין עבירת החזקת סם לצריכה עצמית, לבין עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית. העונשים הקבועים בחוק בגין עבירות הסמים נגזרים כאמור מפקודת הסמים המסוכנים ובה מוגדרים החומרים האסורים להחזקה, שימוש וסחר האסורים בחוק, והכמויות אשר מעבר אליהן עשוי להיות מואשם המחזיק בעבירת החזקה שלא לצריכה עצמית.

על פי פקודה זו, כמות של עד 15 גרם קנאביס (בצורת מריחואנה או חשיש) הינה כמות המוגדרת לצריכה עצמית. כאשר מדובר בסמים "קשים", דוגמת קוקאין, הרואין, מורפין ודומיהם, הכמות יורדת  ל-0.3 גרם. בסמים נוספים הנחשבים מסוכנים, כמו מתדון, הכמות היא עד 0.15 וב-LSD מדובר בעד 3 יחידות.

גם הענישה מדורגת בהתאם לחומרת סעיף האישום – העונש בגין עבירה של צריכת או החזקת סמים לשימוש עצמי, הוא עד שלוש שנות מאסר. אולם אם מדובר בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית (סחר, גידול, הפצה וכו') העונש יכול להגיע עד 20 שנות מאסר.

חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה

עורך הדין תומר אשש
עו"ד תומר אשש | צילום: יח"צ

בעבירת סמים עולות סוגיות רבות ומורכבות על הדרך בה נתפס הסם, על אופן החיפוש וחוקיותו ועל סוג הסם והכמות שנתפסו. לכן לייעוץ עם עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יכול להיות משמעות מכרעת בשאלה אם בכלל יוגש כתב אישום. גם במקרה של הרשעה, העונש נקבע תוך התחשבות במשתנים רבים.

בשל הפרצות הרבות הקיימות בחוק ושיקול הדעת שמערכת המשפט עשויה להפעיל, בהתחשב בעברו של הנאשם ובנסיבות השונות של המקרה, על מנת לחזור מהר ככל הניתן למסלול החיים הנורמטיבי, הסתייעות בעורך דין פלילי מנוסה המכיר את רזי החוק מומלצת כבר מהשלב הראשוני, עוד בטרם חקירת המשטרה, היות שבמקרים מסוימים ניתן להימנע מהגשת כתב אישום והתיק כלל לא יגיע לבית המשפט.

עו"ד תומר אשש הוא עורך דין פלילי המייעץ גם באתר פרקליטים

מחפשים עורך דין? נבחרת המומחים של אתר פרקליטים עומדת לרשותכם

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה