בית הדין הרבני פסק: "אתה רשאי להתחתן עם אישה שניה בשביל הילדים"

גבר שרצה להתגרש מאשתו, אך בד בבד התאהב באישה אחרת. בזמן שחיכה לפסיקת הגירושים, ביקש מבית המשפט שיאפשר לו להיות נשוי לשתי נשים. הבקשה אושרה, באופן חריג, בכדי לא לפגום בסיכוייו להביא ילדים עם האישה השנייה. במקרה אחר בית המשפט פסק כי הידועה בציבור תקבל את הפנסיה של בן זוגה ולא אשתו החוקית. עו"ד קרן לגזיאל מסבירה על הקו הדק שבין ביגמיה, ניאוף ואהבה

נושא הביגמיה והפוליאמורה עלה לאחרונה לכותרות, לאחר גילוי הרומן שניהל נשיא צרפת, פרנסואה הולנד. הנשיא הצרפתי, חי עם זוגתו ואלרי טריירווילר במשך שנים רבות, אך הם לא נישאו מעולם. לאחרונה נחשף כי הוא ניהל רומן ארוך עם השחקנית ז'ולי גאיה. כל הציבור הצרפתי רעש וגעש, בעקבות הפרשייה שנחשפה בארמון האליזה, כאשר גם בעולם לא חסכו בסיקורים על הנושא.

חלק מהשאלות שעלו בעקבות חשיפת הפרשייה, היו בנוגע לתוקף החוקי של היחסים של הולנד עם טריירווילר. מאחר ומעולם לא נישאו, אלא רק חיו יחד כידועים בציבור, מה, לפי החוק, היא העבירה שביצע הולנד? בגידה? ניאוף? ביגמיה? או סתם חוסר נאמנות?

עו"ד קרן לגזיאל, המתמחה בדיני משפחה וירושה ומנהלת את פורום ידועים בציבור ונישואין אזרחיים באתר פרקליטי  IL, שופכת אור על הנושא ומבהירה לנו באילו מקרים בתי הדין מחייבים לתת גט, ועל המעמד השונה, כמו גם ההבדל בהתייחסות בית הדין הרבני, לגברים ונשים.

לייעוץ משפטי לחצו כאן

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

נשוי לשתי נשים

ג' (52) היה נשוי לא' (50) במשך 20 שנים. כשהחל להיווצר קרע בחיי הזוגיות שלהם, החליטו להתגרש. במהלך חמש השנים שבאו  לאחר ההחלטה, התנהלו ביו השניים הליכים בבית הדין הרבני. במהלך שנים אלו ג' כבר עזב את הבית המשותף הכיר אישה צעירה יותר, כבת 40, ועבר לגור איתה.

ג' וזוגתו החדשה רצו להביא ילדים יחדיו ועל כן, למרות שג' היה עדיין נשוי מבחינה רשמית לא', הוא וחברתו החדשה פנו לבית הדין הרבני, בבקשה להתיר לא' לשאת חברתו. בית הדין הרבני נענה לבקשתו ונתן לו היתר לשאת את האישה השנייה, מפאת גילה ומתוך התחשבות בפוריותה. הטענה שהושמעה בפני בית הדין הינה שאם הזוג יחכה לסוף משפט הגירושין, ייתכן וכבר לא תוכל להביא ילדים. הטענה התקבלה על ידי בית הדין הרבני.

בית הדין גרס שתביעתה של א' לשלום בית אינה כנה ונובעת מלחץ. מזה כמה שנים א' וג' כבר אינם חיים תחת קורת גג אחת, כאשר לא נעשה דבר כדי לקדם שלום בית.  א' הוציאה לג' צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווי הרחקה, כך שמכאן קבעו שאין מקום לשלום בית והתירו לג' לשאת אישה שנייה.

על פניו ג' נשוי לשתי נשים, אך הוא אינו נחשב כביגמיסט. בחוק הישראלי מצוין שביגמיסט הוא "אדם נשוי הנושא אישה אחרת, או אישה נשואה הנישאת לאיש אחר". זוהי למעשה עבירה פלילית, שאותה אוסרים הן החוק והן הדת, ועונשה הוא חמש שנות מאסר.מקרה של חשד לביגמיה הוא עילה לכפות גט בבית הדין הרבני. עו"ד לגזיאל מבהירה שבאופן עקרוני הדין העברי מחייב לתת ולקבל גט בהסכמה ומרצון חופשי. מחד, כאשר ניתן גט פיטורין, ללא הסכמה וללא רצון חופשי, הגט עלול להיות "גט מעושה" ואין בו בכדי להתיר את הנישואין. מאידך, ניתן לכפות מתן או קבלת גט כאשר מתגלה עילת גירושין. עילת גירושין יכולה לקום אם מוכחת  בגידה, אלימות, פגם נפשי, או חוסר יכולת להביא ילדים. במקרים מן הסוג הזה, ניתן לכפות על הגבר מתן גט ועל האישה קבלת גט.

זוג יושב על ספה לבנה האישה עם הגב לגבר
לא מצליחים להגיע לשלום בית, אך גם לא מתגרשים צילום: istockphoto

למרות שג' היה בעקרון נשוי לשתי נשים, ההיתר שקיבל מבית הדין הרבני לשאת אישה נוספת, אפשר לו להמשיך בחייו, מבלי לעבור עבירה פלילית ומבלי להיות במעמד של ביגמיסט. אולם, אם המקרה היה הפוך, כלומר אם האישה הייתה רוצה להינשא לגבר אחר והייתה לה עילה לגירושין, היא לא הייתה מקבלת היתר מבית הדין הרבני. עבור נשים אין הליך שכזה והדין הדתי לא מאפשר לנשים לקבל היתר לשאת גבר אחר. אם האישה הייתה בוחרת להתחתן טרם קבלת הגט היא הייתה עוברת על החוק, בעבירת ביגמיה.

מוסד הידועים בציבור – קומבינה ישראלית

מקרה נוסף מבהיר את התמונה בנושא ה"ידועים בציבור". גבר נפטר בזמן שהוא היה נשוי לאישה אחת וחי עם אישה אחרת כידועה בציבור שלו. בבית הדין הארצי לעבודה מתבררת כיום השאלה מי זכאית לקבל את הפנסיה מחברת חשמל- האם הנשואה או הידועה בציבור? ניכר כי לידועה בציבור יש כוח משפטי רב עוצמה. פסיקת בית הדין קבעה  כי ידועה בציבור, החיה עם גבר תחת קורת גג אחת, למשך שנה בטרם מותו, תהיה זכאית לזכויות הסוציאליות שצבר בעבודתו. למעשה, בית המשפט קובע כי בחיי אישות ללא נישואין אין כל עבירה פלילית. כמו כן, ניתנת משמעות נוספת, אשר למעשה קובעת כי בזוג מחויב, החי ביחד כמה שנים אין משום "זנות", כמשמעה בדין תורה (שולחן ערוך).

לטענת עו"ד לגזיאל, חוסר השוויון בין נשים וגברים בדין הדתי, הוא אחת הסיבות שגרמו למוסד הידועים בציבור לפרוח. "העובדה שאנשים לא רוצים להתחתן ברבנות, היא בדיוק בשל העיוותים האלה. יש ששואלים עצמם מדוע עליהם להתחתן ברבנות אם ביום מן הימים זה לא רק ימנע מהם זכויות, אלא גם עלול להיות בעוכריהם".

עוו"ד קרן לגזיאל
"המחוקק ובתי המשפט שמים את יהבם על עקרונות של צדק, מוסר והגינות". עו"ד לגזיאל

נשים צעירות כיום, חוששות מסיטואציה בה הגבר לא ייתן להן גט ובכך יגזור עליהן גזר דין קשה ויגרום להן להימנע מהקמת משפחה ולבזבוז זמן יקר, בעיקר בשל הפוריות הנשית שפוחתת עם הזמן. "מבחינת הזכויות המשפטיות, מאחר שמעמד הידועה בציבור הושווה כמעט באופן מוחלט לאישה הנשואה, נתפס מוסד הידועים בציבור כתחליף חילוני לנישואין אזרחיים, אשר אינם קיימים היום בארץ. כתוצאה מכך, המחוקק לא משיג את המטרה לה כיוון בעבירת הביגמיה, מאחר והאוכלוסייה מצאה דרך לעקוף את חוסר הצדק שנגרם לעיתים, כאשר אדם נשאר נשוי לאחר, בעל כורחו", מסבירה עו"ד לגזיאל. החוק מגן על ידועה בציבור ומעמדה, לפעמים בצורה טובה יותר ממעמדה של אישה נשואה, לראיה: היא זכאית למזונות, לאיזון במשאבים שנצברו בזמן החיים המשותפים ונחשבת כיורשת.

טעמי המחוקק מצויים במושגי יושר והגינות אלמנטאריים וטבעיים. אישה שנתנה לאיש פלוני את אונה ואת עונתה, את מעשי ידיה ואת אהבת ליבה, שנשארה איתו בסבלו ועודדה אותו בצרתו- אין משום לגרוע את חלקה בטובות הסוציאליות, רק משום שאין בידה תעודת נישואין. המדינה שוקדת על מתן זכויות אלה לאלמנות, לא רק בשל העובדה שנישאו לבעליהן כדת משה וישראל אלא גם בשל העובדה ששכלו את מפרנסיהן. המחוקק ובתי המשפט שמים יהבם על עקרונות של צדק, מוסר, תום לב יושר והגינות, ומבררים את זכויות האזרחים בהתאם.

 עו"ד קרן לגזיאל, מנהלת פורום ידועים בציבור ונישואין אזרחיים באתר פרקליטי IL

עוד המון סיפורים מעניינים מחכים לכם בעמוד הפייסבוק שלנו

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה