חסינות דיפלומטית: באיזה נסיבות ניתן להסיר חסינות לח"כ

בעקבות מבצע "צוק איתן" אנו עדים לגל פטריוטיות בכל חלקי המדינה. בעקבות כך סבלנותם של חלק מהאנשים התקצרה פלאים ואמרותיה של חברת הכנסת, חנין זועבי, הפכו לפחות לגיטימיות. לפני כשבועיים הוזמנה זועבי לחקירה, לאחר שהשתתפה בהפגנה והעליבה שוטרים. אנשים רבים הרימו גבה, מאחר והיו בטוחים שלא ניתן לחקור את זועבי בשל חסינותה. מתברר שעל פי החוק, החסינות לא תמיד מגנה

חברת הכנסת, חנין זועבי (בל"ד), אינה זרה לסערות פוליטיות. היא זכורה בקרב הציבור בשל התבטאויותיה השנויות במחלוקת עוד מימי משט ה"מרמרה". לאורך השנים היא הציתה דיונים שונים על החסינות של חברי הכנסת, על חופש הביטוי ואף כונתה לא פעם "בוגדת".

כיצד מחליטים מתי ובגין מה תוסר חסינותו של חבר כנסת? מתי מותר לחקור חבר כנסת באזהרה, או מתי ניתן להעמידו לדין? עורך הדין אלון ארז, מומחה במשפט פלילי ומנהל את פורום עבירות מין ועבריינות נוער בפרקליטי IL, מסביר את סעיפי החוק.

נתקלתם בבעיה פלילית ואתם זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

האם פרובוקציות שוות הסרת חסינות דיפלומטית?

בתחילת חודש יולי השתתפה זועבי בהפגנה שהתקיימה מחוץ לבית המשפט בנצרת. על פי החשד, חברת הכנסת התבטאה בצורה מעליבה, פוגענית ואף מסיתה, כלפי השוטרים שנכחו במקום. לאחר המקרה החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפתוח בחקירה פלילית נגד זועבי, בגין חשד להעלבת עובד ציבור והסתה לאלימות. בנוסף, במהלך מבצע "צוק איתן" השתתפה זועבי בהפגנה, נגד המבצע, שהתקיימה בחיפה, אשר גם שם, על פי החשד, התבטאה הח"כית בצורה פוגעת ומעליבה כלפי שוטרים. התקרית הסתיימה כשאחד מהם אזק אותה והיא נלקחה משם.

חשוב להזכיר גם כי לאחר חטיפת שלושת הנערים זועבי ציינה, מעל בימת הכנסת, כי "החוטפים אינם טרוריסטים". בעקבות אמירה זו החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להשעות אותה למשך חצי שנה מכל תפקידיה במליאה (למעט זכות ההצבעה). היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לאשר חקירה פלילית של המקרה.

לחברת הכנסת זועבי, כמו לכל חבר כנסת בישראל, עומדת חסינות בפני העמדה לדין. בהסתמך על חסינות זו, לא הופיעה זועבי לחקירה שנקבעה לה ביחידת "להב 433". במקום להגיע לחקירה היא שלחה, באמצעות עורכי דינה, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בו ביקשה הבהרות בנוגע לאישור המשטרה לחקור אותה. "נבקש לקבל, טרם התייצבותה בפני רשויות החקירה, את התשתית העובדתית המינימלית לעניין האירועים והחשדות, שעליהם תתבסס החקירה, וכן לקבל מידע על אודות הטיפול של המשטרה בתלונות שהגישה חברת הכנסת זועבי". כך נכתב בפנייתה של הח"כית, שטרם נחקרה בנושא עד היום.

על פי חוק חסינות חברי הכנסת, קיימות לנבחרי העם שתי סוגי חסינויות. הראשונה היא החסינות המהותית, שהיא למעשה חסינות המונעת חקירה והגשה של כתבי אישום כנגד חברי כנסת בעודם מכהנים ולאחר סיום כהונתם. זאת, כל עוד המעשים שבגינם הם עלולים לעמוד לדין קשורים למילוי תפקידם. החסינות השנייה היא החסינות הדיונית, המונעת הגשת כתב אישום נגד חברי כנסת, כל עוד הם מכהנים, בגין מעשים פליליים שאינם קשורים למילוי תפקידם.

על פי החוק זועבי לא זכאית לחסינות

חוק החסינות עבר שינוי מהותי בשנת 2005. עד אותה שנה היה על היועץ המשפטי לממשלה לבקש מועדת הכנסת וממליאת הכנסת את הסרת החסינות במידה ורצו להאשים ח"כ מכהן. במידה והועדה או המליאה היו בדעה שלא צריך להסיר את החסינות, לא ניתן היה להסיר אותה.

עו"ד אלון ארז
"כיום היועץ המשפטי לא צריך לתור אחרי הסכמת חברי הכנסת". עו"ד אלון ארז"

"כיום המצב שונה לחלוטין, משום שהנטל התהפך", מבהיר עו"ד ארז. "המצב היום מציין כי ברגע שהיועץ המשפטי מחליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, מי שצריך לפנות לועדת הכנסת ולמליאה הוא חבר הכנסת עצמו. בצורה זו הוא נאלץ לכתת רגליים ולבקש הקלות עבורו, בשל סכנת חסינותו. זהו שינוי משמעותי בחוק, מאחר שהימים שבהם היועצים המשפטיים נאלצו להופיע בפני מליאת הכנסת ולבקש מחבריה להסיר את חסינותו של אחד מהם, עברו מן העולם.

"מי שהיה במשך שנים הגורם המוסמך להחליט על פתיחת חקירה פלילית נגד חבר כנסת מכהן הוא ראש אגף החקירות במשטרה. ראש אגף החקירות היה צריך רק ליידע את היועץ המשפטי לממשלה. בשנים האחרונות, לא מספיק רק ליידע את היועץ המשפטי, אלא צריך לקבל את אישורו, על מנת לחקור באזהרה חברי כנסת. לכן, מי שהיה הגורם המוסמך לאשר את חקירת ח"כ זועבי באזהרה, היה היועץ המשפטי, וינשטיין.

"לדעתם של ראש אגף החקירות והיועץ המשפטי לממשלה, התנהגותה של זועבי באירוע בנצרת אינה נמצאת תחת ההגנה החוקית של החסינות המהותית, אלא דווקא תחת החסינות הדיונית, וזאת לאור הגוון הפלילי של מעשיה. בנוסף, על פי חוק חסינות חברי הכנסת, מצוין במפורש שעבירת הסתה לא תקנה לחברי הכנסת חסינות דיונית. על פי זאת, העבירה אותה לכאורה ביצעה זועבי ושבגינה היא אמורה להיחקר, אינה זוכה מלכתחילה לחסינות הדיונית. במצב כזה, לחברת הכנסת זועבי לא עומדת אף אחת משתי החסינויות. קו ההגנה של זועבי יהיה כמובן שהיא ביצעה את העבירה במסגרת מילוי תפקידה, לכן, לשיטתה, היא חוסה תחת החסינות המהותית".

עורך הדין אלון ארז, מומחה במשפט פלילי ומנהל את פורום עבירות מין ועבריינות נוער במתחם פרקליטי IL 

עוד המון סיפורים מעניינים מחכים לכם בעמוד הפייסבוק שלנו

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה