בית המשפט פסק: האב לא יצטרך לשלם מזונות כלל

כולנו מכירים את הסיפור, ההורים מתגרשים ואז מתחילים מאבקי המשמורת בין ההורים. לפעמים הם מצליחים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט ולעיתים המצב מצריך התערבות משפטית. בשני המקרים יידרש האב לשלם לאם מזונות עבור תשלומי המחיה של הילדים. לאחרונה, התקבלה פסיקה בבית הדין לענייני משפחה במחוז ת"א, שהסעירה את העולם המשפטי, אשר לפיה האב לא

כולנו מכירים את הסיפור, ההורים מתגרשים ואז מתחילים מאבקי המשמורת בין ההורים. לפעמים הם מצליחים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט ולעיתים המצב מצריך התערבות משפטית. בשני המקרים יידרש האב לשלם לאם מזונות עבור תשלומי המחיה של הילדים. לאחרונה, התקבלה פסיקה בבית הדין לענייני משפחה במחוז ת"א, שהסעירה את העולם המשפטי, אשר לפיה האב לא יצטרך לשלם מזונות לגרושתו.

בני זוג, אשר הביאו שלושה ילדים במהלך חייהם המשותפים, החליטו להתגרש. לאחר הגירושין האם, במסגרת עבודתה, עברה להתגורר בחו"ל, כאשר בפועל התקיימה חלוקת משמורת משותפת, וחלוקת זמני שהייה שוויונית, בינה לבין הגרוש שלה. בכל זמן שהאם שהתה בחו"ל, הילדים היו אצל האב, בהסכמתם של שני הצדדים, כאשר בנוסף, האם השתכרה באופן משמעותי הרבה יותר מהאב. לפי פסיקת בית המשפט, האב יהיה פטור מתשלום המזונות לידי גרושתו, כפי שנהוג בדרך כלל. הן האב והאם יישאו בכל הוצאות הילדים, בימים שהילדים נמצאים אצלם, כאשר בכל מה שנוגע להוצאות החינוך והבריאות החלוקה תהיה שווה וישירות למקור ההוצאה: לבית הספר או לרופא.

מה גורם לפסיקה הזו להוות תקדים? האם נראה בקרוב עוד מקרים שבהם האב לא יחויב לשלם מזונות לאם ילדיו? עורכת הדין, ענת גוטליב שטיינמץ, המתמחה בדיני משפחה ומנהלת את פורום המשמורת והסדרי ראיה בפרקליטיIL, מבהירה לנו מהי תמונת המצב העכשווית בדיני מזונות.

זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן 

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

עושים סדר במזונות

"על פי הדין העברי", מבהירה עו"ד גוטליב שטיינמץ, "קיימת חובה אבסולוטית של האב לדאוג למזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, כאשר בתקופה זו הילדים מוגדרים 'קטני קטינים'. לאחר מכן הוא עדיין מחויב לשלם מזונות, אך מתוקף תקנות הרבנות הראשית וזאת עד שהם בני 15, כאשר החיוב בשנים אלו אינו תלוי במצבו הכלכלי של האב. מגיל 15 ועד גיל 18 החיוב נעשה מתוקף 'דיני צדקה', כלומר שישנה התחשבות בהכנסות של שני ההורים. במקרים בהם ההורים משתכרים באופן דומה, תהיה חלוקת ההוצאות שווה בין שניהם. מגיל 18 ועד תום שירות חובה של הילדים או עד גיל 21 מחויב האב בתשלום שליש בלבד מגובה המזונות שנקבעו בהתחלה.

"החדשנות בפסק הדין הזה, טמונה בעובדה כי לראשונה, מכיר בית המשפט במציאות לפיה במקרים של משמורת משותפת וחלוקה שוויונית, נושא האב במזונותיהם ההכרחיים של הקטינים במסגרת הימים בהם הם שוהים אצלו. לפיכך, חיובו בתשלום נוסף בגין מזונותיהם של הקטינים לידי אימם יהווה, למעשה, כפל תשלום" מציינת עו"ד גוטליב שטיינמץ וטוענת כי בדרך זו, מוצא בית המשפט פתרון לקביעת הדין העברי – על פיו קיימת חובה של האב לשאת במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים בכל מקרה. בצורה זו, הדין העברי לא יפגע ויחד עם זאת לא ייווצר חוסר איזון, אשר עלול לפגוע ביכולתו הכלכלית של האב".

אבא מדבר עם ילד מתבגר ואמא ברקע
משמורת משותפת אמתית תעבוד רק על בסיס שיוויון מלא צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"נכון להיום, מורגשת בבתי המשפט יותר ויותר, הנטייה לבחון כל מקרה לגופו ולהתחשב בנסיבותיו המיוחדות. המטרה הינה לדאוג שלא תיווצר אפליה בין ההורים, אשר עלולה להביא כפועל יוצא, מחיוב לא שוויוני, לפגיעה באפשרותו של האב לספק עבור ילדיו את מלוא המשאבים הן החומריים והן הרגשיים-נפשיים", מדגישה עו"ד גוטליב שטיינמץ. "אמנם, מדובר במקרים בודדים, אולם, התחושה היא כי בתי המשפט מחפשים את האיזון הכולל של כל הכנסות המשפחה מכל המקורות'. הם עושים זאת על מנת לשמר ערכים של צדק ושוויון, בעיקר במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת, עם חלוקת זמני שהייה שוויוניים וכאשר שני בני הזוג עובדים ומשתכרים באופן דומה.

שינוי ברוח התפיסה השוויונית בבית המשפט

 "עד היום, בתי המשפט נהגו להתחשב באב, ברוב המקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת, בעת פסיקת המזונות. הם עשו זאת על ידי הפחתה של 25% מדמי המזונות בלבד", מבהירה עו"ד גוטליב שטיינמץ. "התשלום היה מגיע בכל מקרה לידיה של האם ישירות".

אמנם, קביעתה של משמורת משותפת, עם זמני שהייה שוויוניים היא עדיין נדירה יותר ביחס לקביעת משמורת בלעדית אצל האם. כמובן שיש לקחת בחשבון את המציאות בה אנו חיים, לפיה, נשים לרוב משתכרות פחות מגברים, אך גם נתון זה מצוי במגמת שינוי מורגשת, ובניגוד לעבר יותר נשים יוצאות לעבוד מחוץ למשק הבית ותורמות לפרנסת המשפחה.

עורכת הדין ענת גוטליב שטיינמץ
"יש להניח שפסיקה מן הסוג הזה תביא עימה מקרים נוספים". עו"ד גוטליב שטיינמץ

במקרה המדובר, יש להתחשב בנתון נוסף. לתא המשפחתי שלהם היו נסיבות שאינן שגרתיות, כלומר, הילדים שהו במחיצת האב למעלה ממחצית הזמן, כאשר הוא נשא באופן ישיר בהוצאותיהם. כפי שצוין לעיל, הכנסותיה של האם היו גבוהים יותר באופן משמעותי משל האב ועל כן השופט לא מצא סיבה לפיה יצטרך האב לשלם מזונות לאם.

"פסק הדין הזה אינו מחייב, מאחר וניתן בערכאה ראשונה, בבית המשפט לענייני משפחה, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי פסיקה שכזו לא ניתנת בכל יום ולכן אפשר להבין את הסערה שחוללה. יש להניח, כי פסיקה ברוח זו עשויה להביא למקרים רבים בהם אבות המקיימים הסדר של משמורת משותפת, הכוללת חלוקה שוויונית של זמני שהייה עם הילדים ינסו להשתמש בה. במידה וגובה המשכורות של שני ההורים דומה, אין סיבה שלא ינסו אבות רבים  לעתור לבתי המשפט, על מנת להפחית את גובה דמי המזונות אשר נפסק בעניינם ואולי אף לבטלם.

עורכת הדין, ענת גוטליב שטיינמץ, המתמחה בדיני משפחה ומנהלת את פורום המשמורת והסדרי ראיה במתחם פרקליטי IL 

עוד המון סיפורים מעניינים מחכים לכם בעמוד הפייסבוק שלנו

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה