עד כמה הסמים מזיקים לסלבס?

קרן מור, יהודה לוי ובעבר אפילו עדי אשכנזי, הם רק חלק מהשמות שנקשרו בפרשיות סמים קלים, בשנים האחרונות. אולי הגיע הזמן שהחוק במדינה ישתנה, בהתאם לרוח השינוי בעולם ויאפשר שימוש אישי של סמים קלים והאם הנזק התקשורתי שעושה המשטרה לסלבס, גרוע יותר מהעונש שיקבלו בבית המשפט?

לאחרונה נדמה כי נושא השימוש בסמים קלים, מריחואנה וחשיש, אינו יורד מסדר היום. מדינות רבות בעולם בוחנות אותו מחדש וחלקן, כמו אורוגוואי או קולורדו שבארה"ב, אף אישרו בשנה החולפת את השימוש האישי בסמים הללו. פוליטיקאים רבים, החל מברק אובמה – שאף הודה כי "לקח לריאות", דרך יאיר לפיד – שמכחיש בתוקף שעישן, וכלה בשולי המפה הפוליטית, כמו משה פיגליין ותמר זנדברג, נדרשים לנושא.

בישראל, על פי הערכות שונות, חיים כחצי מיליון אזרחים שמעשנים, או התנסו, בעישון סמים קלים, מסוג מריחואנה, חשיש ודומיהם, במהלך חייהם. לאחרונה הנושא עלה לכותרות בפרשת "הסמים והסלבס", במהלכה נעצרו שלושה אנשים הידועים לציבור הרחב מתחום הבידור והתקשורת. הראשון להיחשף, היה איש הפרסום מוטי רייף, אשר החליט לחשוף בפוסט ארוך בעמוד הפייסבוק שלו את העובדה שהוא מעשן סמים קלים באופן קבוע. גם שמם של יהודה לוי וקרן מור הוזכר בהקשר לפרשייה, כאשר אם נחפש קצת אחורה בזמן, בגוגל, ניזכר גם בעדי אשכנזי ובמפורסמים נוספים, שחלקם אף הודו בפה מלא ששאפו לריאות לא פעם ולא פעמיים.

גם אתם זקוקים לייעוץ משפטי בתחום הפלילי? לחצו כאן

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

מעבירים ג'ויינט בטלוויזיה

בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר באנשים שמתייחסים לעישון סמים קלים כאל חלק שגרתי מהחיים, כאשר עישון מריחואנה הפך גם לחלק משגרת התוכן בטלוויזיה. כתבות ארוכות ומקיפות בתוכניות החדשות השונות מסקרות את הנושא, וסדרות כגון "עספור" מראות את הדמויות הללו מעשנות על בסיס קבוע, מבלי לעשות מזה עניין.

בעוד חלק מהציבור הישראלי מתנגד נמרצות לאישור עישון המריחואנה בחוק, חלק אחר תומך בכך מאד ואף משמיע את קולו בעניין. המשטרה, מצידה, מנסה לאכוף את החוק הקיים ונאבקת בציבור המעשנים. בהפגנה שנערכה לאחרונה בירושלים וזכתה לשם "ליל הבאנגים הגדול", נכחו כ-1,000 איש (בהם בני נוער רבים) ונעצרו כ-30 מהם, חלקם בגין עישון מריחואנה.

חשוב לציין כי את ציבור המעשנים לא ניתן לקטלג לפי חתכי גיל, מין, עדה, או סוג הפתק שהוא מניח ביום הבחירות בקלפי. על כן, לאור היקף השימוש הנרחב בסמים מסוגים שונים על ידי חלק נכבד מהציבור הישראלי, החליט המחוקק לייחד חקיקה נפרדת וסדורה, לעבירות הסמים. עבירות אלו נמצאות בליבת המשפט הפלילי ומבוצעות פעמים רבות על ידי עבריינים "מקצועיים" או "משפחות פשע", כאשר החקיקה הנפרדת בנושא ידועה בשם: "פקודת הסמים המסוכנים". מהי אותה "פקודה", אילו סמים כלולים בתוכה ומתי היא מתעדכנת ומהי הענישה בגין עבירות סמים כאלה ואחרות? עורך הדין אלון ארז, מומחה במשפט פלילי ומנהל את פורום עבירות מין ועבריינות נוער בפרקליטי IL, מסביר מהו תפקידה של המשטרה ומהו תפקידה של הרשות המחוקקת, בהקשר הזה.

בשיח הציבורי, וגם בשיח של חלק נכבד מהמשפטנים והשופטים בישראל, ישנו סיווג בין "סמים קלים" כגון קאנביס על צורותיו השונות, לבין "סמים קשים" כגון קוקאין, הרואין, אופיום וכולי. למרות זאת, בפקודת הסמים המסוכנים, למעט מקומות נקודתיים, אין משמעות לסיווג הזה וכל סם מכל סוג קיים, אשר עונה על ההגדרה הכימית של סם ונמצא בפקודה, הוא סם מסוכן. הפקודה עצמה מתעדכנת מעת לעת, כאשר חומרים שונים, כגון סוגי כימיקלים, משנים לעיתים את הסמים המצויים ברשימה. קיימים גם סמים "חוקיים", שזכו לשם "סמי פיצוציות", כמו למשל: "נייס גאי" ואחרים, שבחינה מחודשת, הנערכת לפקודת הסמים המסוכנים, יכולה להכניס לתוכה גם אותם.

התקשורת מבצעת "ענישה ציבורית" הרבה לפני בתי המשפט

עוד בטרם פרסומה של הפקודה ועד היום, נתן המחוקק הישראלי דעתו על כך שלא ייתכן שעונשם של אלו אשר נוהגים לעשן ג'וינט, יהיה זהה לעונשם של אלו הסוחרים בסמים – מתוך כוונה להפיק רווחים כלכליים. לכן, קיים שוני משמעותי בפקודה בין העונש שיוטל על מי שמשתמש לצריכתו האישית, לבין מי שלא. בעוד שהעונש המקסימלי על הסוחרים עומד כיום על עשרים שנים בכלא, הרי שהעונש המקסימלי על מי שצורך לשימושו האישי עומד כעת על שלוש שנים.

קרן מור
הנזק התקשורתי חמור יותר מהנזק הפלילי. קרן מור צילום: צ'ינו פפראצי

המחוקק הלך צעד אחד נוסף, לקראת המשתמשים לצריכתם האישית והגדיר מהי הכמות שניתן להחזיק לצריכה אישית לגבי כל סם. כך למשל, לגבי קנביס, על צורותיו השונות, נקבע שניתן להשתמש, לצריכה אישית, בכמות של עד 15 גרם. לגבי קוקאין והרואין, נקבעה הכמות על 0.3 גרם. על מנת להסיר ספק, על פי פקודת הסמים המסוכנים, גם מי שבאמתחתו נתפסה כמות המוגדרת ככמות לצריכה אישית, הוא בבחינת עבריין לכל דבר ועניין. המשמעות היחידה שיש לכמות, נוגעת לעונש שיוטל בסוף ההליך המשפטי. באופן עקרוני, גם אם נתפס פלוני כשבכליו ג'וינט אחד, הרי שהוא חשוף לכתב אישום פלילי על כל המשתמע מכך.

"במקרים רבים, בהם נתפסו לקוחותיי בפעם הראשונה על שימוש לצריכה עצמית במריחואנה, אני מצליח לסיים את ענייניהם המשפטיים עם אזהרה בלבד", מבהיר עו"ד ארז. "כאשר מדובר ב'סלבס', כפי שראינו לאחרונה, הפרסום התקשורתי עלול להוביל ל'ענישה ציבורית', עוד לפני שבית המשפט אמר את דברו. פעמים רבות, הענישה הציבורית הזו פוגעת גם במי שבסופו של יום יוצא נקי מכל אישום פלילי. פרסום תקשורתי מוקדם של מי שעניינו הסתיים לבסוף באזהרה בלבד, יהווה 'ענישה' חמורה ופוגענית יותר מזו שגורמי האכיפה ייחלו לה".

לרוב המקרים הללו מסתיימים באזהרה

"לבית המשפט מגיעים מדי שנה אלפי תיקים בנושא הסמים", טוען עו"ד ארז. "רוב התיקים נוגעים לסחר בסמים או לשימוש עצמי בכמות שהיא מעבר לכמות המותרת, כאשר רק חלק קטן מהם נוגע לשימוש עבור צריכה עצמית בלבד. היועץ המשפטי לממשלה הנחה כי ראוי לאפשר לאדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, אשר נתפס בפעם הראשונה בצריכה עצמית של סמים מסוג מריחואנה וחשיש, לחזור למוטב מבלי להכתים את שמו הטוב. לאחרונה, לאחר שעשיתי שימוש בהנחיות אלה, הצלחתי לשכנע את המשטרה לסיים את תיקו של אחד הלקוחות שלי, באזהרה בלבד."

עו"ד אלון ארז
"המשטרה מחוייבת לאכוף את החוקים, אך לא להפוך לקרקס תקשורתי". עו"ד אלון ארז
בעקבות הזמנתם לחקירה של מסר 'סלבס' בולטים, כמו יהודה לוי וקרן מור, הופנתה כלפי המשטרה ביקורת ציבורית רבה. "רק בגלל החשד שנהגו, לכאורה, להשתמש בסם מסוג חשיש לצריכתם האישית בלבד, הביקורת צריכה להיות מופנית לגורם אחד: המחוקק הישראלי", מסכם עו"ד ארז. "למשטרה, כגוף מבצע, אשר מקבל הוראות מהגופים המחוקקים והשופטים, אין את הסמכות או הרשות להחליט על דעת עצמה, אילו חוקים בכוונתה לאכוף ואלו לא. המשטרה מחוייבת מתוקף תפקידה לאכוף את החוקים שנקבעים על ידי הרשות המחוקקת, להלן: הכנסת. אם יש צורך בשינוי החוק, את זאת רק המחוקק יכול לקבוע ולשנות במדית הצורך.

"הביקורת כלפי המשטרה לא צריכה להיות בגין עצם הזמנת המפורסמים לחקירה, כי זוהי כאמור חובת המשטרה, אלא על אופן הזימון לחקירה, תוך יידוע כל כלי התקשורת במדינה. אין צורך להכביר מילים לגבי כוחה של התקשורת בארץ, אשר רק הולך וגובר עם הזמן. גם אם לכל אדם במדינה, 'סלב' או לא, עומדת חזקת החפות מפשע, עד אשר בית המשפט קובע אשמה. ברוב המקרים, ה"עונש" שמוטל על ידוענים המוזמנים לחקירה במשטרה ,בעקבות חשיפה תקשורתית, יהווה פגיעה קשה יותר. שמם הטוב של אותם אנשים, שנפגע קשה, הוא עונש חמור יותר מהעונש שיוטל עליהם, אם יוטל בכלל, על ידי בית המשפט ועל כךך יש לתת את הדעת".

עורך הדין אלון ארז, מומחה במשפט פלילי ומנהל את פורום עבירות מין ועבריינות נוער במתחם פרקליטי IL 

עוד המון סיפורים מעניינים מחכים לכם בעמוד הפייסבוק שלנו

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה