הסכמה מדעת לטיפול רפואי

זכותנו לשאול וחובת המערכת הרפואית לגלות; המטופל זכאי לפיצוי אם הוכח נזק או "פגיעה באוטונומיה" עקב הפרת חובת הגילוי

לא אחת אנו יוצאים מהמפגש עם המערכת הרפואית בתחושה שלא קיבלנו הסבר מספק ותשובות מלאות, ואין לנו אלא לקבל את המלצת הרופא כ"תורה למשה מסיני".

"לא  כך צריך להיות", פוסקים עו"ד דני סרור ועו"ד דורון כספי ממשרד עוה"ד כספי- סרור ושות', המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ומוסיף: "הדיאלוג בין הרופא והמטופל חשוב מאין כמוהו לאיכות הטיפול ולתוצאותיו. הדיאלוג חשוב ליכולתו של המטפל להבין את הבעיה ולהעניק את הטיפול הנכון מצד אחד, ומצד שני הוא מאפשר למטופל לקבל החלטות מושכלות באשר לבחירת המטפל, מקום הטיפול, סוג הטיפול המתאים לו ואפשרויות הטיפול המגוונות".

זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

חובת הגילוי של מידע רפואי מעוגנת בחוק

לדברי עו"ד סרור וכספי, חוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996 עיגן באופן חד משמעי את זכותו האלמנטרית של המטופל לקבל מידע רפואי מקיף טרם קבלת כל החלטה או טיפול בעניינו; מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו, ולא יינתן לו טיפול רפואי אלא אם כן המטופל נתן את "הסכמתו מדעת" לטיפול. "לשם כך, על המטפל למסור למטופל את כל המידע הרפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע," אומרים עו"ד סרור וכספי, ומוסיפים: "הגדרת 'מידע רפואי' כוללת, בין היתר, את האבחנה והפרוגנוזה של המצב הרפואי, תיאור ההליך, המטרה, התועלת והסיכויים של הטיפול המוצע, הסיכונים לרבות תופעות לוואי, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי, ועובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני. הפסיקה השלימה וקבעה בהקשר זה, כי ככל שהניתוח או הטיפול אינם מיועדים למנוע סכנה מידית, וככל שניתן לדחות את הטיפול כדי שהמטופל יוכל לגבש את הסכמתו, כך חובת הגילוי של הרופא רחבה יותר. לדוגמא, כשמדובר בניתוחים אלקטיביים אסטטיים כגון ניתוחי הגדלת חזה, ניתוחי עיניים להסרת משקפיים (בלייזר) וכו' יש לתת למטופל מידע מפורט, ומקובל לצייד אותו בטופס הסכמה די זמן מראש כדי שיוכל לקרוא ולהבין את המידע. בנוסף, עשוי להיווצר צורך ליידע את המטופל בנוגע לאפשרויות טיפול הזמינות גם או רק ברפואה הפרטית ואולי 'אף בשירותי רפואה מעבר לים', כשמדובר בטיפול או בתרופה שעשויים לסייע למטופל ואינם זמינים ברפואה הציבורית בארץ (4960/04 ערן סידי נ. שרותי בריאות כללית)".

מסירת המידע – בשלב מוקדם ככל האפשר

על פי החוק, עיתוי מסירת המידע הינו בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות. כך, לדוגמא, בבית משפט המחוזי התל אביב התקבלה תביעה לאחר שביהמ"ש הגיע למסקנה כי טופס ההסכמה נחתם בחופזה, בסמוך לניתוח, לאחר שניתן למטופל כדור הרגעה, ובכך נמנעה ממנו הזכות להבין ולהפנים את המידע שנמסר לו ולתת הסכמה מדעת.

לדברי עו"ד סרור וכספי, אופן מתן הסכמה לטיפול הוא בכתב, בע"פ או בדרך של התנהגות. ואולם, החוק מפרט טיפולים לגביהם חלה חובה לקבל את הסכמת המטופל על גבי מסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל. טיפולים אלו כוללים: ניתוחים (למעט כירורגיה זעירה), צנתורים של כלי דם, דיאליזה, טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה), טיפולי הפריה חוץ-גופית, וכימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

"להשלמת התמונה חשוב לציין בהקשר זה את הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כמו גם את כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, המפרטים אף הם את היקף המידע שעל המטפל לספק למטופל", אומרים עו"ד סרור וכספי.

עו"ד דניאל סרור
"יש לדרוש מהמערכת הרפואית את המידע המלא". עו"ד דניאל סרור צילום: יחסי ציבור

עילות לתביעה ופיצוי עקב הפרת חובת הגילוי

במקרים בהם נגרם נזק גוף עקב מתן טיפול רפואי, ללא קבלת הסכמתו המודעת של המטופל, עשויות לקום מספר עילות לתביעה משפטית: רשלנות, הפרת חובות מתוקף חוק זכויות החולה, תקיפה, והעדר הסכמה מדעת.

עו"ד סרור וכספי: "במידה וביהמ"ש מגיע למסקנה כי הרופא כשל באופן מסירת המידע ולא קיבל את הסכמתו מדעת של המטופל, ובנוסף כי המטופל היה נמנע מהטיפול לו קיבל את המידע טרם מתן הסכמתו לטיפול – יהיה המטופל זכאי לפיצוי מלא על כל נזקיו תוצאת הטיפול. אם לא הוכח שהמטופל היה נמנע מהטיפול לו היה נמסר לו כל המידע מראש, זכאי המטופל לפיצוי רק בשל 'הפגיעה באוטונומיה', היינו עצם ביצוע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם ללא קבלת הסכמתו המודעת, גם אם לא נגרם לו כל נזק גוף (ע"א 2781/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל ואח'). כך, לדוגמא, בית המשפט ליולדת פיצוי בסך 100,000 ₪ בשל הפגיעה באוטונומיה שלה, למרות שלא הייתה התרשלות בטיפול עצמו. הפיצוי ניתן לתובעת אך ורק בשל כך שלא הוסברו לה הסיכונים בשימוש בפיטוצין, תרופה לזירוז הלידה, טרם מתן הטיפול (ע"א 8126/07 עזבון המנוחה ברוריה צבי נ. בי"ח ביקור חולים)".

לדבריו, ישנם מקרים בהם המטופל זכאי לפיצוי הן עקב הפגיעה באוטונומיה שלו והן בגין נזק גוף בעילה של רשלנות רפואית. למשל, במקרים של אי אבחון מומים עובריים (בעילה של "הולדה בעוולה"), כשביהמ"ש מקבל את הטענה כי אלמלא הרשלנות היה ההיריון מופסק, זכאים ההורים, גם לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, זאת בנוסף לפיצוי בגין כל הנזקים האחרים (ע"א 1326/07 ואח', המר נ. פרופ' עמית ואח').

עו"ד דורון כספי
עו"ד דורון כספי

"לא להתבייש לשאול"

"משרדנו טיפל ומטפל במגוון רחב של תביעות רשלנות רפואית בהם נגרמו נזקים רבים עקב טיפול ללא קבלת הסכמת המטופל מדעת. כדי למנוע מראש את הנזק העלול להיגרם ובעקבותיו הליך משפטי, אסור להתבייש ולהירתע מלשאול; יש לדרוש ולקבל מהמערכת הרפואית את המידע המלא הדרוש לצורך קבלת החלטות רפואיות מושכלות על גופינו. זו זכותנו, וזוהי בראש ובראשונה חובתה של המערכת הרפואית כלפינו," מסכמים עו"ד סרור וכספי.

 דניאל סרור ודורון כספי ממשרד עוה"ד כספי- סרור ושות', המתמחים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ומייעץ במתחם פרקליטי IL 

יש לכם בעיה משפטית? זקוקים לעורך דין? היכנסו עכשיו בחרו עורך דין

(כתבה ממומנת)

תגובות  (0 תגובות ב 0 דיונים)

הוסף תגובה